בעיני העולם גלעד לא ראה אף אחד ממטר. לא הזיז לו כלום. בחדר, לעיני שנינו, עלו הפחדים והחששות שלו. אלה שעשו אותו בעיני דווקא לאדם רגיש וכואב. הוא היה אגואיסט ודעתן, היה לו קושי גדול לדחות סיפוקים ולרוב זילזל באנשים אחרים ובמה שהם אומרים.

פחד מזוגיות?

בכל הנוגע לנשים, היה לו מוטו מאד ברור: היא הייתה חייבת להיראות טוב. וזהו בעיקר. הוא היה רכושני כלפי בנות שיצא איתן וקנאי מאד. אהב מאד לדבר בעיקר על עצמו, לא התעניין בהן במיוחד ולקח אותן כמובן מאליו. יחד עם זאת, בגלל שהיה לו קסם אישי, הן הקיפו אותו כל הזמן.

נורא כיף, נורא פתוח, נורא.

הקשרים שלו עם בנות היו קצרים מאד ולא עמוקים. מעולם לא הצליח להתחייב. מעולם לא הצליח לפתח קשר זוגי אינטימי קרוב. מעולם לא ניסה. כרווק תל אביבי הדפוס הזה היה נחמד לתקופה.. אבל באיזשהו שלב כשעברו השנים, הוא התחיל להבין שכולם סביבו נכנסים לקשרים רציניים ורק הוא לא. פתאום הוא התחיל להרגיש שיש לו איזושהי בעיה. ושהוא כן היה רוצה זוגיות ואהבה.

ואז הוא הגיע לאימון.

למה מנגנוני הגנה לא תמיד מגנים

מה שאני אוהבת באימון קוגניטיבי התנהגותי שמהר מאד הוא שם לך את האמת מול העיניים, ומאפשר לך, בהנחה שאתה עושה את העבודה, לשנות דפוסים ואמונות שלא מתאימים יותר ושחוסמים אותך מלהתקדם קדימה. שמדובר בשינוי כזה גדול התהליך הוא ממש לא קל.. אפילו מאד מאתגר. שנים אתה רגיל להתנהג בדרך מסוימת ועכשיו פתאום צריך להתנהג אחרת, לחשוב לפני שמגיבים באוטומט, לנסות אחרת..

והוא ניסה.

הדבר הראשון שעשינו בתהליך היה להבין יחד למה הוא מתנהג ככה. מה נותן לו הדפוס הזה של "לא רואה אף אחד ממטר". לא צריך אף אחד, לא מתחייב לאף אחד. אף אחד לא יכול להתקרב אלי או לפגוע בי.

איך נפטרים ממנגנון מקולקל?

"בעקבות חוויות ואירועי העבר, הדפוס הזה התפתח מנגנון הגנה" אמרתי לו, "שמר עלייך ועזר לך לשרוד. הבעיה היא שהיום ובעיקר מול נשים, הוא לא עוזר יותר, אלא פוגע. הוא לא מאפשר לך לפתוח את הלב, להיפתח, להתחייב, להעמיק. אין לך יותר צורך בו, אבל אתה עדיין מחזיק בו..

בנוסף, ובהתאם גם למה שראית בבית, כשאתה מול בנות. אתה רכושני, קנאי, לא מתעניין, לוקח אותה כמובן מאליו.. מתוך מקום שמפחד להיפגע, יוצא עם בנות שיש להן הערכה עצמית נמוכה. ואז משתעמם מהן מהר מאד, ועוזב.."

איזו בחורה שווה ובריאה בנפשה תרצה לצאת עם בחור שלא פותח את הלב? שלא מוכן להתחייב? שלא מסוגל לאהוב, להשקיע, להקשיב, לכבד, לאפשר? בחור שלוקח אותה כמובן מאליו, שלא מתעניין בה? אגואיסט? מה הפלא שאתה מסתובב רק עם בנות שהערכה העצמית שלהן לגבי עצמן נמוכה? אם תמשיך ככה רוב הסיכויים שתישאר לבד או שתיכנס לזוגיות אומללה.

די לפחד מזוגיות!

התמונה היתה מאד ברורה, אם אתה רוצה לחיות חיים אמיתיים ולפתח קשר זוגי עמוק, אוהב, מכבד, הדדי, שמבוסס על אמון, ביטחון, תקשורת טובה וחברות – אתה חייב לעשות שינוי עמוק.

הוא גילה מחויבות יפה לתהליך ולאט לאט ומשבוע לשבוע משהו בו השתנה ונפתח. אפילו הדיבור והאינטונציה השתנו. זו היתה הפעם הראשונה בעצם שהוא ניהל מערכת יחסים עם אישה שבה מדברים על דברים כאלה, על רגשות, התלבטויות, כאב, פחד. וזה היה חשוב מאד לתהליך שלו, בניית האמון, יצירת השיח והעומק הרגשי. הבנה שזה בכלל אפשרי ושיש לו מה להגיד.

הוא התאמן על להתעניין באנשים, לשאול שאלות, לשתף, להתייחס בכבוד, לא לזלזל.. הוא התאמן על להתחיל עם בנות חזקות יותר, כאלה שיש להן עמוד שדרה, ביטחון, שאיפות ומה להגיד על החיים ובכלל.

סיפור הצלחה

זה לא היה תהליך קצר וזה לא היה תהליך קל, אבל בסופו של דבר הוא הכיר מישהי. ומתוך מקום שהרגיש שהוא רוצה ואפילו מסוגל – הוא התנהג אליה אחרת.

אין קסם בתהליכים כאלה והם מצריכים המון עבודה עצמית, אמונה ורצון לשנות, אבל בסופו של דבר בגיל 30, בשלב קריטי, לפני שהקים משפחה והביא ילדים לעולם במסלול ידוע מראש, הוא זכה לעבוד על אחד הדפוסים החשובים והבעייתיים ביותר בחייו. הוא העלה אותו למודעות, פתח אותו, דיבר עליו ובחר לשנות אותו מתוך מקום שלא רוצה לחיות ככה יותר ושרוצה להשיג הרבה יותר מחיי משפחה, אבהות וזוגיות.