
לגדול בלי אהבת אם ואב: איך זה נראה מהצד של הילדים
שונאת אותה. שונאת את הפרצופים שלה, את הפרצוף המכוער שנהיה לה כשהיא צועקת ואת השפתיים שלה שיורדות כלפי מטה. אהבת אם. ממש. שונאת שהיא לא צפויה. כל שנייה יכולה להתפרץ פתאום. שונאת שהיא צורחת על אבא, ומקללת. שונאת שהוא מקלל אותה בחזרה. כל היום הם צורחים וצועקים אחד על השני. וגם עלי. בטח הולכים להתגרש. שיתגרשו. אולי ככה יהיה שקט בבית הזה.

למה אין לי חברים?
היא התקשרה אלי, קצת מבולבלת בהתחלה, לא בטוחה בדיוק לתוך מה היא נכנסת. המשפט הראשון אמנם היה "למה אין לי חברים", אבל מילה אחר מילה, תוך שהיא מגייסת את עצמה אל תוך הסבר מתרגש של הקורות אותה בחודשים האחרונים, שמעתי את הנחישות המציצה מתחת לפני השטח, יודעת שהילדה הזו חזקה. ותצליח.
