
למה אין לי חברים?
היא התקשרה אלי, קצת מבולבלת בהתחלה, לא בטוחה בדיוק לתוך מה היא נכנסת. המשפט הראשון אמנם היה "למה אין לי חברים", אבל מילה אחר מילה, תוך שהיא מגייסת את עצמה אל תוך הסבר מתרגש של הקורות אותה בחודשים האחרונים, שמעתי את הנחישות המציצה מתחת לפני השטח, יודעת שהילדה הזו חזקה. ותצליח.

לעזוב את הבית של ההורים, לא קשה כמו שזה נשמע
כשיונית הגיעה אלי לפגישה הראשונה היא הייתה בת 31. רוקה, עדיין גרה אצל ההורים, בסיום לימודי קורס בנדל"ן. היא לא עבדה מעולם במסגרת מסודרת ולאורך זמן. התחילה ללמוד כמה פעמים והפסיקה. מספרת שרוצה מאד לעשות עם עצמה משהו. להצליח. להיות מישהי. לעזוב את בית ההורים. אבל איך שהוא, היא מוצאת את עצמה בכל פעם בסוף המסלול הרבה לפני שהתכוונה להגיע לשם. תקועה.
