כשאנחנו רוצים לשנות, לשפר, לבנות או לתקן משהו בחיינו, קבלת החלטה לעשות זאת היא אולי הנקודה החשובה והמהותית ביותר בתהליך. היא קובעת אם יצליח התהליך, כמה זמן הוא יארך וכמה זמן הוא יחזיק מעמד. אם קיבלנו החלטה באופן רעוע, לא עקבי או לא בטוח אין ספק שהתהליך יושפע מכך בצורה עמוקה.
למה אין לי חברים? למה רבים איתי תמיד? למה לא אוהבים אותי? למה אני לא מוצא/ת חברים חדשים? מה לא בסדר? פעמים רבות אני שומעת את המשפטים הנ"ל מפי בני נוער שחווים בעיות חברתיות בבית ספר ומפי מבוגרים החווים בדידות חברתית.
אם אתם מרגישים ששום דבר לא עובד בשבילכם, שהטיפולים שניסיתם היו ארוכים מידי, לא מספיק מחוברים למציאות או לא מייצרים שינוי אמיתי – כדאי שתנסו את הגישה הקוגניטיבית התנהגותית. מהו אימון קוגניטיבי התנהגותי? על אילו עקרונות הוא מבוסס? ומה זה אומר מבחינה מציאותית? על כל אלו נדבר מיד.
אנשים רבים בטוחים במאה אחוז שהם יודעים בדיוק איפה הם צריכים להשתפר. לרוב הם צודקים, הם באמת יודעים. אבל בין לדעת לבין לעשות ולשנות יש דרך ארוכה מאד. אם נמלא אולם באלפי אנשים ונשאל: